עצמי

הפכתי מהקניטות בגלל אוטיזם להיות משפיע על מדיה חברתית

אני יותר מסתם מלהטט במהלך עיסוקי בדיבור מוטיבציוני.

אני מלהטט בין האתגרים - והסטיגמה - שמלווים את האוטיזם.

קלפי אורקל פיות

אובחנתי עם 'תסמונת אספרגר' בסביבות 2001, שכעת מתייחסים אליו בפשטות כמו הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

למרות ה'מוגבלות' שלי, הפכתי להטוטן מוכשר, פסנתרן, מקבל מדליה שווה ערך לדרגת צופית נשר , בוגר מכללה של שני תארים מדעיים ומחבר שפורסם - הכל עד אמצע שנות העשרים שלי.

מעולם לא נתתי לאבחון שלי להאט אותי ולא ויתרתי על אף אחת מהמטרות שלי. התמדתי למרות הכישלונות שלי.

עבורי, אוטיזם הוא פשוט 'משפר' שמחובר למוח שלי; זה משפר את תפיסת החיים שלי.

החיים עם אוטיזם נתנו לי עדשה אחרת שדרכה ניתן לראות את העולם.

זה לימד אותי אמפתיה וערך החיים. זה גם נתן לי התמדה, בהתמודדות עם התמודדויות החיים.

מה שקשה לי יכול להיות חתיכת עוגה עבור רוב האחרים, ומה שמאתגר עבור אחרים הוא לרוב קל עבורי. למשל, לעתים קרובות היה לי קשה להתרכז בשיעורים ובבחינות. הרגשתי לחוץ כשחברי לכיתה התחילו להגיש את המבחנים שלהם לפני.

לא פעם, הייתי האדם האחרון שהשלים מבחן, לעתים מספר דקות לאחר סיום השיעור. היה קשה מאוד לאזור אומץ לגשת לאנשים ולנהל שיחת חולין — עם זאת ראיתי כל כך הרבה מחבריי עושים זאת כאילו זה כלום. דברים אחרים שקשה לי הם להשלים עם שינוי או להיפרד מדברים המחוברים לזיכרונות שרירותיים, כמו מפיות מיוחדות למסיבה מאירוע מהנה שהשתתפתי בו.

מהצד השני, אני ממש מיומן בלמצוא דפוסים בדברים ואני מעולה בלזכור עובדות, תאריכים ומספרים. בסיום התיכון, שיננתי את כל תאריכי הלידה, תאריכי הפטירה, תאריכי הקדנציה, מדינות הילידים והמספרים הנשיאותיים של הנשיא, כמו גם את כל מדינות העולם.

חומר ניקוי חומצת חלב

לקראת תחילת המכללה, סתם בשביל הכיף, שיננתי בעל פה את כל המרכיבים של הטבלה המחזורית. מוזרות נוספת: אני אוהב לעשות מתמטיקה מאלגברה ועד חשבון 2 ורואה בזה זמן מרגיע לפתרון חידות. אני גם באופן מוזר נחוש להשלים את מה שהתחלתי בהגדרה אחת — כמו כן מתמדת בתרגול מיומנות או בפתרון חידה.

תמיד אהבתי לכתוב מאז בית הספר היסודי. בתחילת ימי המכללה שלי, התחלתי לכתוב סיפורים כדי לעזור לאחרים להבין מה זה לחיות עם אוטיזם. כשהייתי בן עשרים ושלוש, הפכתי לסופר רשמי שהוצא לאור בתמלוכה. הספר שלי, מלהטט בין הבעיות: לחיות עם תסמונת אספרגר , זו נקודת מבט אישית עמוקה מהלב והמוח שלי, והיא עזרה לאנשים להבין את יקיריהם שיש להם אוטיזם.

בו אני מתאר את קשיי החיים (כולל חוסר מיומנויות חברתיות, קושי בריכוז, קפדנות הארגון, הכאב 24/7 של לחיות מחדש את כל הפעמים שסבלתי מאפליה בגלל ה'מוגבלות' שלנו ועוד), כמו מציאת קתרזים, כמו נגינה בפסנתר, ג'אגלינג, הוראה וכתיבה יצירתית.

בהרצאות בבתי ספר ובהטבות, כמו גם במדיה החברתית, אני מעודד את כולם - אוטיזם או לא - למצוא משהו שהם מתלהבים ממנו ולעולם לא לוותר על התשוקות האלה.

למרבה הצער, עדיין לא כולם מודעים למי הם באמת אוטיסטים. ואפילו אלה מאיתנו ש הם מודעים משתמשים בתווית האוטיזם כדי להפלות אותנו, ובכך לא מקבלים אותנו כפי שאנחנו. זה ההבדל בין מודעות וקבלה. כאשר אדם מודע לנו, הוא יכול לקבל אותנו או לא. אני מתמודד עם אפליה יומיומית, ממבטים עדינים שאנשים עושים בנוכחותי ועד לחומרה נדירה כלפיי ללא סיבה לכאורה.

הקניטו אותי, צחקו עלי, נעצו בי מבטים מוזרים, נתנו לי מבטים מרושעים, צעקו עליי אנשים ברכבם, קיללו אותי, ברחתי מהם כמה פעמים, עשו לי אי נוחות שברחתי על חיי, וכמעט הוכה באכזריות על ידי גולש סקייטבורד שקרא לי בשמות וקילל אותי.

אני מתאר כיצד האתגרים הללו השפיעו על חיי היומיום שלי, ואני לתת הבנה, לספק השראה ולעודד את הקוראים לשים בצד את ההבדלים ולאמץ את המתנות שאנשים נוירוטיפיים חולקים עם העולם.

ocd ופרידות

דבר נוסף שגרם לי להצהיר שאני חסיד אוטיזם חסר מעצורים יוצא לדרך ברשתות החברתיות . הפכתי יוטיובר מקצועי ו משפיע אינסטגרם. עוקבים אחריי מאות אלפים ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק, בטוויטר ובפייסבוק, שם אני משתף הרבה ממה זה לחיות עם אוטיזם, כולל 'היו מספר 1 האנלוגיה שלי'.

בקיצור, האנלוגיה הזו פירושה לא לקבוע את הסטנדרטים שלך על סמך אנשים אחרים, אלא לבסס אותם על עצמך. לאחר מכן, עשה כמיטב יכולתך לעשות כדי לפתח את הכישורים שאתה נלהב מהם, ובכך להיות 'מספר אחד' במערך המיומנויות הספציפי שלך - לכולנו יש כאלה.

ביקור קרדינל

אני גם מדגיש את הערך של לא לבקבק דברים בפנים; מצא מישהו שאתה יכול לסמוך עליו שידבר על דברים שאתה מחזיק בהם. אני גם מפרסם דברים שגורמים לי שמחה, כמו תחביבי הצילום והווידאו. אני נהנה לצלם תמונות של נופי טבע, תצפית מטוסים, שיוף אש ועוד. אני גם מתאר את ההרפתקאות שלי בלימודים באוניברסיטה שלי ואת המסע שלי להיות מורה.

לאורך הקטע הזה שמתי את המילה 'נכות' ונגזרותיה במרכאות, כי חבר שלי ביוטיוב הגיב יום אחד ואמר שהוא רואה באנשים עם 'מוגבלות' רק 'יכולת אחרת', וחשב שזה השקפה מאוד אופטימית.

להיות נכה לא צריך להגביל אדם ; אנחנו רק צריכים מקומות לינה מיוחדים כדי להגיע לחלומות שלנו. עלינו להשלים עם 'נכות', לדעת את המגבלות שלנו, אבל גם להכיר בכישרונות שלנו.

שמי מתיו קנסלו ואני לעולם לא ייתן לאוטיזם להגדיר אותי.