שברון לב

ערכתי לעצמי מסיבת גירושין מדהימה במלון פלאזה

הזיכרון הראשון שלי מ מלון פלאזה היה כשצפיתי הדרך שבה היינו .

הייתי צעיר וצפיתי בסרט עם אמא שלי, שמעריצה את רוברט רדפורד. בסצנה האחרונה שבה קייטי אומרת, 'הילדה שלך מקסימה, האבל' כשהיא מטאטא את שערו מהמצח שלו - הנישואים שלהם התמוססו עכשיו כי הם מעולם לא נועדו להיות ביחד למרות שהם אוהבים זה את זה (אנחה!) - הפלאזה מאחוריו האבבל.

למרות שזה אולי לא מרכז הסצנה, זה שם במלוא הדרו האיקוני והחלטתי אז שאגור שם מתישהו במקום הקסום הזה, במקום קסום עוד יותר שנקרא ניו יורק סיטי.

מתי עברתי לניו יורק , הפלאזה הייתה אחת התחנות הראשונות שלי. (טוב, שם וברגדורף גודמן.) למרות שהמלון נסגר בערך שלוש שנים זמן קצר אחרי שהגעתי לעיר, ידעתי שאחזור אליו לשתות תה עוד כמה פעמים בחיי.

בסופו של דבר אשאר שם, באופן אידיאלי באחת מסוויטות המרפסת, כדי שאוכל להסתכל על סנטרל פארק או רחוב 58 ולהרגיש שהשגתי משהו בחיי.

סוף סוף היה לי את הרגע שלי, מסיבת הגירושים שלי, ביום ראשון, 6 בדצמבר.

בחרתי בתאריך הזה כי ה-6 בדצמבר 2015 היה מציין את יום הנישואין השנתיים שלי עם בעלי.

זה היה ביום קר מאוד בשנת 2013 שירדנו למשרדו של פקיד העירייה כדי להתחתן כחוק, למרות שהטקס שלנו לא יתקיים עד מאי 2014 בפריז.

אחרי שנרתמנו, הלכנו ל-Turtle Pond בסנטרל פארק, מקום אהוב עלי, ואז אכלנו את ארוחת הערב הראשונה שלנו כאנשים נשואים רשמית במעדנייה של כץ בלואר איסט סייד. זה היה, במובנים רבים, קסום בדיוק כמו היום שבו עברתי לעיר ניו יורק, והפעם הראשונה ששתיתי תה בפלאזה.

אבל בעלי ואני לא הגענו ליום השנה השני שלנו.

למרבה הצער, הדברים התפוררו, הוא בגד בי עם אישה צעירה ממנו ב-28 שנים, היא שלחה לי שיר, ו שלחתי לו ערימה של סוסים , כפי שעושים כשהם נפגעו קשות, התאכזבו וקיבלו שיר נוראי לחלוטין במייל כי WTF? (זה מה שעושים, נכון?)

ברגע שניגבתי את הדמעות מהפנים ומשכתי את עצמי מהמיטה, החלטתי שהגיע הזמן להישאר ב-The Plaza. קיבלתי את ההחלטה ההנהלה להזמין סוויטת פנטהאוז במרפסת והזמנתי את הקרובים והאהובים עלי לבוא לחגוג את הגירושים שלי עם שמפניה, קאפקייקס ומקרונים.

תלבושות שבנים אוהבים

תמונות: מחבר

לא התכוונתי לתת לפטירת הנישואים שלי להרוס אותי או לתת לאקס שלי בקרוב ולחברתו בת ה-20, כותבת השירה, לשבור אותי; לא, זה לא יהיה המקרה.

התכוונתי ללבוש שמלת תחרה שחורה באורך תה של מוניק לויליה, נעלי עקב של ורה וואנג, שפתון שאנל אדום, נזר ארור, ומסיבה בחדר מלון ב-The Plaza.

תמונות: מחבר

התכוונתי לקבל את המרפסת שלי שמשקיפה על רחוב 58, הנוף שלי על הפארק החוצה את חדר השינה שלי, שני חדרי האמבטיה שלי, הסלון שלי, הסלון שלי ותחנת המשרתים שלי.

תרחישי סקס לוהטים

למה? כי זה מגיע לי.

תמונות: מחבר

התחתנתי בטעות עם גבר שלא סתם טעה בשבילי אלא הכשיל אותי.

התחתנתי עם שקרן ורמאי. התחתנתי עם מישהו שאני צפוי לבלות חלק הגון מחיי בהתחרט על כך שאי פעם הכרתי, שלא לדבר על נשוי ואהבתי.

אבל במילים של קוקו שאנל, 'אני שותה שמפניה רק ​​בשתי הזדמנויות. כשאני מאוהב, וכשאני לא'.

אני כבר לא מאוהב, אז שמפניה ב-The Plaza לכולם!

אני מבין שחלקם יסתכלו על מסיבת פרידה או גירושין כעל רומן דביק. גם אני חשבתי שזה קצת לא צבעוני כששמעתי לראשונה על דבר כזה. עם זאת, ברגע שאתה בצד השני ועברת את הסחיטה, אתה מבין שאתה רוצה לחגוג את הפרק החדש בחייך.

למה אני צריך לבכות ולהתאבל על משהו שהבנתי שהוא אפילו לא הפסד?

זה הסיפור שלי והאקס שלי לא מצליח לכתוב ממנו מילה אחת. אני זה שאעשה את כל הכתיבה וזה יהיה אקסטרווגנטי, זוהר ונוצץ כמו כל רומן של פיצג'רלד.

אז, החלטתי לסיים את הפרק הזה ברעש בפלאזה. זה מה שפיצ'רלד היה עושה. ואני לא יכול לדמיין שסיימתי את הפרק הזה בדרך אחרת.

הערת העורך: מאמר זה פורסם במקור בדצמבר 2015.