שברון לב
איך ראיית רוח ריפאה אותי סוף סוף אחרי מותו הטרגי של חברי בן ה-28
צילום: דמיטרו זינקביץ' / Shutterstock
זרזיף של זיעה ירד על צווארי. מהמדרגות בדירת וילג' יוקרתית ראיתי לראשונה את פייר, בעל ראיית הראייה המפורסמת . הוא ישב כאילו על כס המלכות מאחורי שולחן כתיבה ענק.
'תראה את העקומות האלה!' הוא צעק.
צחקתי. העצבנות שלי פחתה.
תפילה לתעסוקה
הייתי רווק, בן 34, עו'ד רגולציה פיננסית ו התייעץ עם שני מדיומים וקורא כרטיסים של מלאך בארבעת החודשים מאז חברתי איתן נהרגה בהתרסקות מטוס גדולה.
בהתחשב באובססיה החדשה שלי לקריאות נפשיות בחיפוש אחר תשובות והתדירות שבה ראיתי אחת במרחק של רחוב אחד משם, לא ציפיתי לחוש חרדה לפני הפגישה עם האיש המיוחד הזה.
לפייר היה מוניטין של דיוק ואף סיוע למשטרה. רשימת ההמתנה שלו הייתה ארוכה כמה חודשים. אולי עמוק בפנים חששתי שהוא יוכל לספר לי איך איתן מתה, וזה היה יותר מחריד ממה שדמיינתי.
הוא החמיא לי, והטון שלו היה כל כך חם, ההערצה שלו כל כך אמיתית, עד שאי-הנוחות שלי שככה.
הוא לקח גרירה מסיגר חשמלי ואז הפיל את ידו כדי לציין שאני צריך לשבת בכיסא מולו. הוא בדק אותי דרך משקפיים עבי מסגרת וכתב על כרטיסים לבנים קטנים. חשדתי שרגליו לא הגיעו לרצפה. הוא נראה כאילו הוא יכול לצוף.
'מה אתה עושה?' שאל פייר אחרי כמה דקות.
'אני עורך דין,' אמרתי.
כמו קוסם, פייר הראה לי את אחד הקלפים שלו. עורך דין נכתב בדיו שחורה.
'יש לך חוקי בכל ההילה שלך. אבל מותק, החוק הוא רק העבודה שלך. אתה לא עורך דין בנשמה. אתה סופר. אתה יותר יצירתי ממה שאתה מבין.' הוא הראה לי את הכרטיס שעליו כתב סוֹפֵר .
רציתי לצרוח. אהבתי כתיבה יצירתית. זה מילא חלל שנותר כאשר כאבי ירכיים וקרסול איפשרו לי לרקוד אירי, תחביב שהפך למקצוע שהתמזל מזלי לעשות בשתי הופעות גדולות ולהשתמש בו כדי לשלם עבור לימודי משפטים.
מה זה אומר כשציפורים עפות לתוך החלון שלך
פייר שאל שאלות על חיי האהבה שלי וייסר אותי על היותם זמינים מדי עבור אדם הוא כינה 'זונה אנוכית'. הוא הפך קלפים עם 0 ללא חבר ו 2 מתוך 3 להריונות אפשריים, אחרי שאמרתי שכבר עבר. הוא צדק לגבי שניהם.
'מי זאת אלן?' הוא שאל 20 דקות לתוך הקריאה שלי.
'איתנה?' לקחתי את התמונה שלה מהארנק שלי, במחשבה שאולי הוא טעה בשם הייחודי של החבר שלי.
התמונה הייתה אחת האהובות עלי ממסיבה שהיינו בה בבלפסט, זמן קצר לאחר שסיימנו את הופעתנו בה. ריברדאנס בברודווי. אז, איתן התגוררה בדבלין ולמדה להיות רופא. סיימתי לימודי משפטים במנהטן.
לאחר שקיבלתי הודעת טקסט שאומר שהיא איננה, לא יכולתי לעסוק בחיי היום-יום הרגילים ולהתעלם מהעובדה שחבר שלי אבד אי שם באוקיינוס האטלנטי. החברים הנוכחיים שלי אמרו לי להמשיך הלאה. אמי הדתייה אמרה לי להתפלל. שניהם לא עזרו. נראה שרק מדיומים הבינו.
דחפתי את התמונה על שולחנו של פייר. בתוכו, איתן חייכה, העורב שלה מתפתל פראי.
'היא רוקדת מסביב כל הזמן הזה, 'המטוס'. המטוס.' פייר לחץ את ידיו באוויר כאילו איתן הוציאה אותו מדעתו, לא כאילו הוא מצטט דמות אהובה מהתוכנית אי הפנטזיה .
התנשפתי. כשהזמנתי את הפגישה שלי, לא ציפיתי שהוא יתקשר על איית'ן בצורה כל כך חיה. האחרים שהתייעצתי איתי לא הצליחו ליצור קשר כמוהו.
'היא מבית הספר? חבר לכיתה שלך מסוג כלשהו?' שאל פייר.
הקול שלי נסדק כשהסברתי איך הכרנו לפני תשע שנים בחזרות עבור להקת המחול, וכמה חודשים קודם לכן, איית'ן הייתה בטיסה של אייר פראנס שנעלמה בין ריו לפריז.
'זה היה העבר. עכשיו, היא המגינה שלך. היא איתך כל הזמן.'
המגן שלי? כרכתי את ידי סביבי כשהדמעות זולגות על שתי הלחיים. גדלתי כקתולית אירית קפדנית במערב התיכון, האמנתי שיש לי מלאך שומר. אבל תמיד חשבתי שזאת דמות מיסטית, לא מישהו שהכרתי כמו ידידי שהלך לעולמו בן ה-28.
'דע יקירי שאית'ן איתך כל הזמן. הבלחות של רוח קלה, עדינה ונשיקות קטנות על העור שלך שגורמות לשיער שלך להזדקף, כולם סימנים לכך שהיא בסביבה. עליך לזכור: החיים הם נצחיים'. פייר צייר מעגל באוויר. 'המוות הוא לא הסוף.'
פייר דחף שלושה פתקים שכתב מולי . הם אמרו: אלן. מָטוֹס. רַקדָן.
בהלם, הסתכלתי על הקלפים. 'המטוס. המטוס,” חזר בראשי.
המילים של פייר התיישבו עליי, השתרשו, להפסיק את הבכי שלי .
בבית קפה בהמשך הרחוב, לגמתי קפוצ'ינו כשכתבתי הערות על מה שאמר פייר.
אם הוא באמת היה התחבר לחבר שלי, אז המוות לא היה חור אפל של גיהנום, פתח גיהנום עגום או גן עדן מפואר, כפי שלמדתי כשגדלתי בכנסייה הקתולית. המוות לא באמת חסם אותנו מפני אלה שאהבנו.
רגלי נקשו מתחת לשולחן, כמו קצב תופים בסגנון חופשי. הרגשתי תוסס שהיה חסר לי מזמן.
אבל חודשים חלפו, וגם הקופסה השחורה של המטוס וגם גופתה של איתן לא נמצאו. התחלתי לאבד תקווה שתהיה לה קבורה נאותה, או שהגורם להתרסקות המטוס תתגלה. גם אני איבדתי נחמה ממה ששיתף פייר.
לילה אחד בדירה שלי, ישבתי בחושך על הספה שלי עטופה בשמיכה, והתגעגעתי לחבר שלי. הרמתי את המחשב שלי, נכנסתי לפייסבוק.
'איתנה!' צעקתי. עקצוצים רצו על ידי ויצרו עור אווז, כשהבחנתי בתמונה שלה בפינה הימנית העליונה של מסך הפייסבוק שלי עם תישאר בקשר כתוב מתחת לתמונה שלה. הייתי המום מהתכונה האקראית בחרה בחבר שלי, ולקחתי את זה כסימן.
'אני מבטיח. אני אעשה,' אמרתי למגן שלי.
משמעות רוחנית של 111
